מהו טיפול באבל ממושך (PGDT)?

טיפול באבל ממושך (PGDT) הוא טיפול פסיכולוגי מובנה ומבוסס מחקר, שפותח במיוחד להתמודדות עם הפרעת אבל ממושך. מדובר בהפרעה רגשית שבה האבל נמשך בצורה עזה ומשתלטת, גם לאחר שחלפו 6 עד 12 חודשים ממותו של אדם יקר. בניגוד לאבל טבעי שנחלש עם הזמן, האבל הממושך כולל תסמינים מתמשכים כגון: כמיהה עזה לנפטר, כאב רגשי עז, תחושת אובדן זהות, הימנעות מהתמודדות עם האובדן, וקושי לדמיין חיים משמעותיים בלעדיו.

PGDT מתמקד במנגנונים המרכזיים שמשמרים את ההפרעה, ומסייע למטופל:

  • לעבד את המציאות הרגשית של האובדן
  • להפחית התנהגויות הימנעות
  • ולשקם את היכולת לחיות חיים מלאים ומשמעותיים

מרכיבים מרכזיים של הטיפול:

פסיכואדוקציה: למידה על תהליך האבל, תגובות רגשיות נפוצות, ואופן הפעולה של הימנעות שגורמת להתמשכות הסבל.

חשיפה בדמיון: שחזור חוזר של סיפור האובדן בסביבה בטוחה, כדי לאפשר עיבוד רגשי והפחתת מצוקה הנובעת מזיכרונות כואבים.

חשיפה לסיטואציות מהחיים : התמודדות מדורגת עם מצבים, מקומות או אנשים שנמנעו עד כה בשל הקשרם לאובדן.

חידוש קשרים : חיזוק מערכות תמיכה וחידוש קשרים משמעותיים עם הסביבה.

הצבת מטרות אישיות : הגדרה ומימוש של פעילויות משמעותיות התואמות את ערכיו ותחומי העניין של המטופל.

שילוב זיכרונות : עבודה עם הזיכרונות של האדם שנפטר, כך שיתאפשר עיבוד רגשי והמשכיות של קשר חיובי עמו.

איך הטיפול עובד?

אובדן של אדם קרוב יכול לערער את תפיסת העולם שלנו – הזהות שלנו, מערכות היחסים, והתחושה של מקומך בעולם. אבל ממושך יכול לגרום להימנעות, תחושת ניתוק או חוסר יכולת למצוא משמעות.

PGDT עוזר, בהדרגה ובתמיכה, להתמודד עם זיכרונות ומצבים כואבים – ובכך מאפשר עיבוד רגשי, הסתגלות, ושיקום.

שלבי הטיפול:

  • למידה על האבל והבנת תפקיד ההימנעות.
  • חשיפה למצבים שנמנעו מאז האובדן.
  • עיבוד זיכרון המוות בסביבה בטוחה (בחשיפה בדמיון).
  • חיזוק קשרים וזיכרונות משמעותיים.
  • שיקום היכולת להרגיש שמחה, מעורבות, ותקווה לעתיד.
כמה זמן נמשך הטיפול?

הטיפול נמשך בדרך כלל 16-20 פגישות שבועיות, כל אחת אורכת כ-50 דקות. רבים חווים הקלה משמעותית כבר תוך מספר פגישות. ההתקדמות בטיפול מתבצעת בקצב רגשי מותאם ובטוח, והשפעתו נמשכת גם לאחר סיום הפגישות.

מהם הסיכונים?

בתחילת הטיפול ייתכן שתעלה מצוקה רגשית, בעקבות התמודדות עם זיכרונות או מצבים שנמנעו. תחושת אי-הנוחות הזו היא צפויה וזמנית, ובדרך כלל פוחתת משמעותית בהמשך. המטפל יוודא שהקצב מותאם לך – לעולם לא תידרש להתקדם מהר יותר ממה שמתאים לך.

האם PGDT מתאים לי?

PGDT מתאים במיוחד לאנשים שממשיכים לחוות אבל קשה, עוצמתי ומשתק גם לאחר 6 חודשים ממועד האובדן. אם אתה נמנע מלעסוק בזיכרון האובדן, סובל מכאב רגשי כבד, מרגיש תקיעות, בדידות או ניתוק – הטיפול עשוי להועיל מאוד.

האם צריך לתרגל בבית?

כן. תרגול בבית הוא חלק מרכזי בטיפול. תתבקש/י לבצע משימות כמו:

  • ניטור יומי של רגשות הקשורים לאבל
  • תרגול חשיפה למצבים שונים
  • האזנה להקלטות של חשיפה בדמיון

תרגול עקבי בין המפגשים מחזק את התהליך ומזרז את ההחלמה.

חששות נפוצים ותשובות:

"אני חושש שההתמודדות הישירה עם האבל תציף אותי."
מחקרים מראים ש-PGDT  למרות שהוא עשוי להיות מאתגר בתחילה, מפחית באופן בטוח ומבוקר את המצוקה ומשפר את הרווחה הרגשית בטווח הארוך.

"האובדן שלי מורכב מדי לטיפול."
המטפלים ב-PGDT  מיומנים בהתמודדות עם אבלים מורכבים ויודעים להתאים את הטיפול בצורה רגישה ומדויקת לכל אדם.

"אני לא רוצה לשכוח את יקירי."
PGDT לא נועד למחוק את הזיכרון, אלא לחזק את הקשר המשמעותי תוך הפחתת הכאב – כדי שתוכל לשאת את האהבה והזיכרונות בצורה מחברת.

נושאי המאמר