מהו הפרוטוקול המאוחד (UP)?

הפרוטוקול המאוחד (UP) הוא טיפול CBT מובנה, מבוסס מחקר, שפותח כדי להתמודד עם מגוון רחב של הפרעות רגשיות. בניגוד לטיפולים המתמקדים באבחנה אחת (כמו חרדה, דיכאון או פוסט-טראומה), הוא מתמקד בגורמים הרגשיים המשותפים שמובילים להפרעות שונות – ובמיוחד תגובתיות רגשית מוגברת, הימנעות ודפוסי חשיבה נוקשים.
הטיפול בנוי ממודולות גמישות ומיומנויות נלמדות, כך שהוא מתאים לצרכים ולמטרות האישיות של כל מטופל. הוא מבוסס על גוף מחקר רחב ונמצא יעיל במיוחד עבור מטופלים עם מספר אבחנות או אבחנות משתנות. מחקרים רבים מרחבי העולם מצאו כי  הפרוטוקול המאוחד יעיל בטיפול במגוון  רחב של אבחנות נפוצות,  בהן חרדה, דיכאון, הפרעות שינה, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, תלונות גופניות, הפרעת אישיות גבולית ועוד. בנוסף, הוכיח את עצמו גם בטיפול בנפגעי טראומה ובמקרים של פוסט-טראומה.

איך הטיפול עובד?

טיפול UP מתקיים בדרך כלל לאורך 12–18 פגישות, שכל אחת מהן נמשכת כ-50 דקות. הטיפול מחולק למודולות מובנות, כאשר בכל מודולה שלב נרכשות מיומנויות שונות:

  • הבנה של רגשות ותפקידם האדפטיבי בחיים.
  • פיתוח מודעות רגשית קשובה (מיינדפולנס) – להבחין ברגש באופן לא שיפוטי.
  • גמישות מחשבתית – זיהוי והגמשת מחשבות אוטומטיות ונוקשות.
  • הגמשת התנהגויות רגשיות של הימנעות – לפעול גם כשזה לא נוח רגשית.
  • תרגולי חשיפה (חשיפה לתחושות גוף, חשיפה רגשית וחשיפה בדימיון) – לפיתוח הכלה רגשית ויכולת ויסות.

המודולות נבנות באופן הדרגתי – וניתן להתאים את קצב ההתקדמות ואופן יישום המודולות לצרכי ומטרות המטופל.ת.

מה המוקד המרכזי בפרוטוקול המאוחד?

המוקד המרכזי בטיפול הוא שינוי האופן שבו המטופל מתייחס לעולמו הרגשי. במקום לפחד מהרגש, להדחיק אותו או להימנע ממנו, המטופל לומד:

  • לראות ברגשות תופעה אדפטיבית ובעלת מידע, בעל ערך ומשמעות.
  • לפתח מודעות קשובה ולא שיפוטית לחוויות רגשיות.
  • לגשת לרגשות לא נעימים בגמישות, במקום להימנע מהם.
  • להגיב לגירויים רגשיים בצורה פחות אוטומטית ויותר גמישה.

המטרה אינה להעלים רגשות, אלא לטפח חוסן רגשי וגמישות – כדי לאפשר חיים מלאים גם כאשר מתעוררים קשיים רגשיים.

מה תפקיד המטפל בפרוטוקול המאוחד?

ב-UP   תפקידו המרכזי של המטפל הוא לעזור למטופל ללמוד לקבל את רגשותיו ולהתמודד איתם, במקום להימנע מהם. לאורך כל הדרך, המטפל ערני לדפוסי הימנעות – הן במהלך המפגשים והן ביומיום של המטופל.

המשימות העיקריות של המטפל כוללות:

  • הסבר ברור ונגיש על תהליכים רגשיים.
  • הוראה והדגמה של מודעות רגשית קשובה.
  • תכנון חשיפות הדרגתיות ומותאמות.
  • עידוד גמישות וסקרנות כלפי העולם הרגשי, כולל הגמשה קוגניטיבית.
  • סיוע בפיתוח תגובות חדשות ומועילות למצבים שמעוררים קושי רגשי.

הגישה הטיפולית משלבת בין מבנה ברור לגמישות אמפתית – תוך התאמה לקצב, למוטיבציה וליכולת ההתמודדות של כל מטופל.

חששות נפוצים ועובדות מבוססות מחקר

"אני חושש שחשיפה תציף את המטופל רגשית."
ב-UP המודלות נבנות באופן הדרגתי, תוך ליווי צמוד. מחקרים מראים שחשיפה במסגרת זו דווקא מפחיתה מצוקה ומגבירה תחושת מסוגלות רגשית לאורך זמן.

"האם הטיפול מתאים למטופל עם כמה אבחנות?"
בהחלט – UP פותח בדיוק עבור מצבים כאלה. על ידי התמקדות בגורמים הרגשיים המשותפים (כמו הימנעות ותגובתיות יתר), הUP  מאפשר שיפור במגוון סימפטומים – כולל חרדה, דיכאון וטראומה – גם כשקיימת חפיפה בין האבחנות.

"האם מטופלים יתאכזבו כי הטיפול לא מתמקד באבחנה הספציפית?"
למעשה, ההיפך הוא הנפוץ. מטופלים רבים מביעים הקלה כשהם מבינים שהמיקוד הוא ברגשות עצמם ולא בתוויות. זה מעודד תחושת שליטה והבנה למצבם ומחזק את המעורבות בתהליך.

מחקר מוביל בתחום

מחקרים מבוקרים רבים הראו שה-UP יעיל בטיפול בחרדה, דיכאון, פוסט-טראומה ובמצבים עם כמה אבחנות במקביל (Barlow et al., 2017; Bullis et al., 2015).
הטיפול מביא להפחתה ניכרת בתסמינים רגשיים, לשיפור תפקודי – והישגיו נשמרים לאורך זמן. UP הותאם גם לפורמטים שונים – פרטני, קבוצתי ואונליין – מה שהופך אותו לשיטה גמישה, נגישה ורלוונטית למגוון רחב של מטופלים.

נושאי המאמר