תרפיית חשיפה בכתיבה (WET – Written Exposure Therapy) היא שיטה טיפולית קצרה, מובנית ויעילה לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הטיפול מבוסס על עקרונות החשיפה וממשיך קו מחקרי שהראה כי כתיבה רגשית וממוקדת על חוויות טראומטיות יכולה לסייע בעיבוד רגשי ובהפחתת סימפטומים.
הטיפול כולל לרוב כחמישה מפגשי כתיבה, והוא נמצא יעיל במידה דומה לטיפולים ממוקדי טראומה ארוכים יותר. יתרונו המרכזי של WET הוא שמדובר בטיפול בעומס נמוך – אין דרישה לשיעורי בית או לחשיפה מילולית נרחבת, ולכן הוא מתאים במיוחד למטופלים שמעדיפים גישה עדינה יותר או מתקשים להתחיל בעבודה טראומטית אינטנסיבית.
איך הטיפול עובד?
הטיפול בנוי מפרוטוקול מובנה הכולל מפגש פתיחה ולאחריו סדרת מפגשי כתיבה.
מפגש ראשון (60 דקות):
• הסבר על PTSD ועל החשיבות של חשיפה דרך כתיבה.
• בחירת אירוע טראומטי מרכזי שיהווה מוקד העבודה לאורך כל המפגשים.
• דירוג מצוקה (SUDS) ובדיקת תגובה רגשית כללית – מבלי להיכנס לתוכן הטראומטי עצמו.
מפגשים 2–6 (כ-50 דקות כל אחד):
• פתיחה בסקירה קצרה של הכתיבה הקודמת ודירוג נוסף של SUDS.
• כתיבה של 30 דקות: תחילה תיאור האירוע, ובהמשך – עיבוד רגשי ומשמעות אישית.
• סיום בדירוג SUDS נוסף ובדיקת מצב רגשי.
לאורך כל הטיפול, המטפל שומר על גישה תומכת אך לא חודרנית – הוא מנחה את התהליך אך נמנע מהתעמקות ישירה בפרטי הטראומה.
מהו המוקד המרכזי של הטיפול?
המטרה המרכזית בטיפול WET היא לאפשר למטופל להתמודד עם זיכרונות טראומטיים באמצעות כתיבה רגשית וממוקדת. חשיפה חוזרת זו מאפשרת למוח לעבד מחדש את הזיכרונות, להפחית הימנעות רגשית, לשנות תפיסות שליליות ולהפחית מצוקה.
עם הזמן, המטופל לומד להבין כיצד האירוע השפיע על זהותו, אמונותיו וחייו – והכתיבה מסייעת לו לעצב סיפור חיים חדש, מאוזן ומשולב יותר.
מהו תפקיד המטפל בטיפול WET?
המטפל בתרפיית WET משמש כמדריך תומך ובעל גבולות ברורים לאורך התהליך. תפקידיו כוללים:
• מתן הסבר על PTSD, חשיפה רגשית וחשיבות העיבוד.
• סיוע בשמירה על מיקוד בטראומה שנבחרה.
• קריאת הטקסטים שנכתבו בין המפגשים ומתן פידבק קצר על המעורבות הרגשית (לא על איכות כתיבה).
• עידוד להתמקדות בתחושות ובחוויה – ולא רק בתיאור עובדתי.
• הענקת תמיכה רגשית תוך שמירה על גבולות – ללא צורך בשיתוף מפורש של תוכן טראומטי.
חששות נפוצים ופתרונות
מה אם למטופל יש כמה טראומות ואינו מצליח לבחור אחת?
מצב זה נפוץ, במיוחד בקרב מטופלים שחוו טראומות מתמשכות. ניתן לסייע בבחירת האירוע שמרגיש כרגע המשמעותי או הנגיש ביותר מבחינה רגשית. חשוב להתמיד באותו אירוע לאורך כל הטיפול.
מה אם למטופל קשה לכתוב או חווה "מחסום כתיבה"?
זהו קושי שכיח בתחילת הדרך. כדאי לעודד את המטופל פשוט להתחיל – גם אם בקטעי זיכרון, תחושות או תמונות. ברוב המקרים, הכתיבה זורמת מעצמה לאחר שמתחילים.
מה אם המטופל לא רוצה לשתף במה שכתב?
אין כל חובה לשתף. היתרון של WET הוא שהאפקט הטיפולי נובע מהכתיבה עצמה – לא מהשיתוף. רבים בוחרים לשתף רק בהמשך, כאשר תחושת הביטחון גוברת.
מה אומר המחקר?
- מחקרים מבוקרים מצאו כי WET מפחיתה באופן משמעותי סימפטומים של PTSD.
• שיעורי הנשירה מהטיפול נמוכים מאוד בהשוואה לשיטות אחרות.
• הטיפול נמצא יעיל בקרב אוכלוסיות מגוונות – כולל חיילים משוחררים, נפגעי תקיפה מינית, ואנשים עם דיכאון או חרדה נלווים.
לסיכום, WET הוא טיפול בטוח, יעיל ונגיש – והוא מתאים במיוחד למטופלים שמחפשים גישה רגישה ולא חודרנית להתמודדות עם טראומה.
Cititaions
Hahn, C. K., Tilstra-Ferrell, E. L., Salim, S. R., Marx, B. P., Ennis, N., Brady, K. T., ... & Back, S. E. (2025). Written Exposure Therapy Integrated With Cognitive Behavioral Skills for Alcohol Misuse: A Proof-of-Concept Study With Recent Sexual Assault Survivors. Cognitive and Behavioral Practice. https://doi.org/10.1016/j.cbpra.2024.12.005
Imel, Z. E., Laska, K., Jakupcak, M., & Simpson, T. L. (2013). Meta-analysis of dropout in treatments for posttraumatic stress disorder. Journal of consulting and clinical psychology, 81(3), 394. https://doi.org/10.1037/a0031474
Sloan, D. M., Lee, D. J., Litwack, S. D., Sawyer, A. T., & Marx, B. P. (2013). Written exposure therapy for veterans diagnosed with PTSD: A pilot study. Journal of Traumatic Stress, 26(6), 776-779. https://doi.org/10.1002/jts.21858
Sloan, D. M., Marx, B. P., Bovin, M. J., Feinstein, B. A., & Gallagher, M. W. (2012). Written exposure as an intervention for PTSD: A randomized clinical trial with motor vehicle accident survivors. Behaviour research and therapy, 50(10), 627-635. https://doi.org/10.1016/j.brat.2012.07.001
Sloan, D. M., Marx, B. P., Lee, D. J., & Resick, P. A. (2018). A brief exposure-based treatment vs cognitive processing therapy for posttraumatic stress disorder: A randomized noninferiority clinical trial. JAMA psychiatry, 75(3), 233-239. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2017.4249
Thompson‐Hollands, J., Marx, B. P., Lee, D. J., Resick, P. A., & Sloan, D. M. (2018). Long‐term treatment gains of a brief exposure‐based treatment for PTSD. Depression and anxiety, 35(10), 985-991. https://doi.org/10.1002/da.22825